טור 39
כבוד הבריות

טור 39
כבוד הבריות

השבוע מלאו 28 שנים להסתלקותו של פוסק הדור מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל.

מרן הגרש"ז היה נוהג לומר: "אינני אוהב סיפורים על מעשים טובים יוצאי דופן – שהרי אין אדם יכול לעשות כמותם. סיפור שאפשר לחקותו ולעשות כמותו – את זה אני אוהב".

זו הזדמנות עבורי להביא בטור זה עובדות הממחישות את אישיותו הלבבית ומידותיו התרומיות של גדול בישראל. לצד גאונותו העצומה ולמדנותו המופלגת, בלטו אצלו מאוד שתי תכונות: חביבות וענווה. ר' שלמה זלמן קיבל כל יהודי, קטן כגדול, במאור פנים מופלא, בסבלנות ובסבר פנים יפות. זכיתי כילד קטן וכנער צעיר להגיע אליו לעיתים קרובות ביותר עם אבי מורי הגאון רבי שילה רפאל זצ"ל, אב”ד ירושלים, שהיה תלמידו המובהק. לעולם לא אשכח את יחסו החם ואת חיוכו כובש הלב. דמותו האצילית הותירה בי רושם עמוק כשהגיש לי בהיותי ילד רך בשנים קוביית שוקולד והוסיף: "בן חכם ישמח אב".

יהודים רבים הגיעו לביתו ליטול ממנו עצה, תושייה וברכה. כאשר חזר ממסירת השיעור היומי בישיבת "קול תורה", היה מקבל את הקהל בסבלנות, בני משפחתו חיממו את האוכל שוב ושוב, אך הוא היה עסוק בקבלת הקהל הממתין. כאשר הפצירו בו לגשת לאכול היה אומר: "איך אפשר לאכול, אחרי ששומעים כל כך הרבה צרות של יהודים".

לעולם לא אשכח את יחסו החם ואת חיוכו כובש הלב. דמותו האצילית הותירה בי רושם עמוק

באחת הפעמים, כשכבר היה מבוגר וחלש, לא הרשו בני ביתו למבקשי העצה להיכנס אל ר' שלמה זלמן. "הרב חולה", הם הסבירו. ר' שלמה זלמן זיהה כי אישה אחת עומדת ממתינה בחוץ וביקש להכניסה. כאשר נכנסה, התנצלה ואמרה: "הרב חולה, אלך ואבוא פעם אחרת". מרן הגרש"ז השיב לה במתיקות: "זו לא מחלה, זו הזיקנה שלי. אם תבואי מחר, זו תהיה אותה זיקנה בתוספת עוד יום". ר' שלמה זלמן ורעייתו הרבנית חיו כל ימיהם בחיבה עצומה ובכבוד הדדי עד כדי כך שבהלווייתה אמר בהספדו: "רגילים לבקש מחילה מן הנפטר בשעת ההלוויה, את יודעת שאין לי על מה לבקש מחילה משום שכל חיינו היו על – פי השולחן ערוך. אך אם בכל זאת היה בינינו דבר מה – הריני מבקש מחילה" לתמיהת אחד השומעים, השיב ר' שלמה זלמן: "ניסיתי באמת להיזכר בכל הדרך משערי חסד להר המנוחות, אם היה בינינו משהו – אך לא נזכרתי בכלום. אלא שלבסוף חששתי, שאולי בכל זאת היה בינינו משהו שאינני זוכר, ולכן ביקשתי סליחה".

הרבנית אויערבאך נפטרה בשבת. במוצאי השבת מיהר מרן הגרש"ז לשערי צדק. נקל להבין מה עובר במוחו של אדם שאישתו נפטרה בפתאומיות שכזו. אחד מתלמידיו שלא ידע כי רעייתו של הרב נפטרה לפני שעות ספורות, סיפר לו באושר כי אישתו ילדה בן בשעה טובה. ר' שלמה זלמן בירך אותו בלבביות ובחום רב, משם פנה לאבלו.

אני זוכר היטב ששבוע לפני פטירתו של אבי מורי זצ"ל (זה היה 3 חודשים לפני הסתלקותו), למרות חולשתו הגדולה הוא הגיע לבקרו בבית החולים ועודדו באומרו: "ולא ידע כי קרן עור פניו".

ראינו אצל מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל שהתקיים בו: "איזהו מכובד? המכבד את הבריות", אדם ענק שכיבד את הבריות בכזו פשטות ובכזו גאונות . בראש ובראשונה לרעייתו, ליהודי ברחוב, לאדם גדול ולילד קטן.

שבוע של כבוד הבריות.

להצטרפות לקבוצה השקטה "מיומנו של מטפל" ייעוץ וטיפול זוגי, לחצו על האייקון

שיח מאמרים

טור 62
אדם גדול ממלאך

טור זיכרון מיוחד על מורי ורבי זצוק"ל כאשר נתבקש אבי מורי הגאון רבי שילה רפאל זצ"ל לכתוב על מאיר דרכיו ומורה נתיבותיו כ"ק מרן האדמו"ר

קרא עוד »

טור 61
כעס בזוגיות

בטור הקודם כתבתי על ההבדל המהותי בין כעס לשנאה. בטור הנוכחי אני רוצה להתמקד בהתמודדות עם כעס בזוגיות. תקשורת של בני זוג כעסנים יכולה לכרסם

קרא עוד »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *